ארוויזיון,
חלפה שנה! שנה מאותו ערב בלתי נשכח, שבו ניצחת את כולנו.
שנה!  לא ייאומן.

רק רציתי שתדע שהשנה לא נראה לי שנעשה ערב כזה,
זה לא אותו דבר בלעדייך.
דיברנו בחבר'ה על זה, כולם דיברו עלייך, כמה מצחיק היה בפעם הקודמת,
הסתכלתי בספר פנים על התכתבויות בין כולם, נראה לי הזוי שאתה מת.
קראתי את התגובות וצחקתי, לרגע היה נדמה לי שהכול רגיל.
אפילו הצחיק אותי שגנבת לי כדורי שוקולד, להזכירך כשזה קרה זה לא הצחיק אותי בכלל, כי זה לאורחים!!
נזכרתי בתנועות לריקודים שחיקינו, תנועות שהפכו להיות תנועות תקשורת
שלנו בבית, הלוח בדיוק איפה שהשארת אותו. לא נוגעת.
וכן, צדקת ,יורי  דה Rאשן סקימן דומה לג'וסי של טנלי, ג'וסי וואנבי.
ואין לנו דבר נגד טרנסג'נדרים שבדים.

בפעם הראשונה שהכרחתי אותך לראות, אמרת שאתה לא מוכן לראות את הביזיון,
אבל התרגלת..  שנה אחרי שנה. כי יש קהילה שלמה של חובבי אירווזיון, וזו לא מחלה.

כמה צחקנו! זוכר?
אני מתגעגעת לזה, להימרח על הספות הצהובות ולצחוק מבלי יכולת להפסיק.
וכמה אני מתגעגעת אלייך!!

אז מה? רואים שם ארוויזיון? ראית את 2 הכעורות האלה ששלחנו כנציגות?
יש לך יד בבדיחה הזו?  נו, מתאים לך.
אבי, אולי תעשה איזה טריק היום בערב, תעשה להם שם במוסקווה איזו תקלה קטנה,
כך אדע שאתה רואה איתי / איתנו את האירוויזיון.  כמו תמיד.

שבת שלום לך,
ממוסקווה 2009
אני

האמת שהגעתי לאתר ממש במקרה.

והשם והתמונה שלך הדליקו לי מנורה. ולאחר שצפיתי בשאר התגובות הבנתי שאני לא טועה.
.כמעט שלא הכרנו אבי, וגם שלא היינו בקשר אבל יש לנו עבר משותף  למדנו יחד שיחקנו יחד לפני שנים רבות עוד מימי שער האריות כשהיינו ילדים.
אני זוכר אותך טוב מאוד, דודך רפי היה חבר טוב שלי באותה תקופה וגם את אביך אני זוכר גם כן גבהה עם שפם ומשקפיים .

התלבטתי אם לכתוב לך מהסיבות למעלה, הרי לא ממש היינו בקשר. אך בכל זאת החלטתי שאני רוצה להשתתף בצער המשפחה ולאחל לכם שלא תדעו עוד צער.

לאביך הייתי רוצה לומר :

המילים לא יביעו, לא יכילו ,ולא ישכיחו, אך במעט
שנותר זה להזדהות מקרב לב עם הכאב, ולקוות עבורך
כי לא תוסיף לדאבה עוד, ושיהיה בך את הכח
לצלוח את נחשולי הכאב והיגון,
וימים בהירים ויפים מאלו יאירו לך ולכל אשר לך

 עופר ירון